04-8100333
054-6996670

 
 

 
 
 

 

 
    פסיקה חשובה של בית הדין לעבודה: הכרה
"בעובדת בחשבונית" - כעובדת שכירה
    ד"ר עמי כהנא, סטפוינט!

מורה ומנהלת אולפן למחול במתנ'ס באחת הערים, עבדה כ 10 שנים וקיבלה את תמורת עבודתה כעצמאית, תמורת חשבונית. בתום 10 השנים לא חודש איתה ההסכם.
"הרקדנית" תבעה את המתנ'ס ודרשה תנאים סוציאלים כשכירה ופיצוי בגין פיטורין שלא כדין (ללא שימוע).
ראו מה נכתב בהסכם עימה: "אין לראות בזכות התאום של המתנ"ס בנוגע לפעילויות נותן השירות אלא אמצעי למימוש ולהבטחת תנאי הסכם זה ולא יצירת יחסי עובד-מעביד. במידה ויקבע מסיבה כלשהי ע"י בית משפט מוסמך כי נוצרו יחסי עובד מעביד על פי הסכם זה אזי מוסכם בין הצדדים כי הסכום המשולם לספק כולל את כל ההפרשות הסוציאליות לפי דין, לרבות חופשה, הבראה, נסיעות ביטוח לאומי וכיו"ב. תנאי זה הינו סעיף יסודי בחוזה

יותר מזה: מי שניסח את החוזה חשב רחוק:
מוסכם בין הצדדים כי שני שלישים מהתמורה המציינת מהווים את שכר העבודה שהיה מגיע לנותן השרות אילו היו קיימים יחסי עובד מעביד בינו לבין המתנ"ס ואילו השליש הנותר של התמורה מהווה תשלום נוסף המיועד לשפות את נותן השירות בשל כך שהוא מועסק כעצמאי שאין לו זכויות של עובד שכיר, על פי דין אצל המתנ"ס, לרבות זכויות לפיצויי פיטורין, דמי הבראה, ביגוד, נסיעות, קופת גמל, קרנות השתלמות ועוד.
במקרה שנותן השירות או הבאים מכוחו יטענו כנגד המתנ"ס כי התקיימו ביניהם יחסי עובד – מעביד, יהיו נותן השירות או הבאים מכוחו חייבים להחזיר למתנ"ס שליש מסכום התמורה...
אולי חשבתם ששני הסעיפים מגינים באופן מלא?  לפי פסיקת ביה'ד האזורי לעבודה בת'א- טעיתם.

עיקרי הפסיקה:

מעמדו של אדם כעובד או עצמאי, נקבע לפי מכלול נסיבות המקרה, מבחינת מערכת יחסים בין הצדדים בפועל ולא על פי המוסכם ביניהם או על פי התיאור שניתן למערכת היחסים..
אין חולק כי התובעת הנפיקה לנתבע חשבוניות מס. כמו כן הוכח כי ברשויות המס הייתה התובעת רשומה כעצמאית. עם זאת עובדה זו אינה שוללת את מעמדה כעובדת הנתבע, היות ואין בעובדה כי אדם נרשם כ"עצמאי" ברשויות מס הכנסה ובמוסד לביטוח לאומי כדי לשלול את מעמדו כ"עובד",

מבחני השתלבות נותן השירות כ"עובד":
1.    מבחן ההשתלבות - הפן החיובי  . מהראיות עולה כי בזמן אמת ראו מנהלי המתנס בתובעת חלק מצוות אנשי ההוראה במתנ"ס המחויבת לארגון.
2.    מבחן ההשתלבות – הפן השלילי- האם העובד אכן החזיק עסק עצמאי שיש בו פעילויות נוספות (ומה יחס הפעילויות הנוספות לעומת הפעילות אצל המעביד הנתבע. האם העסיק עובדים
3.    מבחן הכפיפות והפיקוח- התובעת פעלה בהתאם לנהלי והנחיות המתנ'ס.  המתנ'ס  פיקח על תכנית העבודה בהתאם לשיקול דעתו ותקציבו
4.    מבחן התלות הכלכלית – מה היה מרכיב ההכנסה מהמתנ'ס מכלל הכנסתה מעבודה
5.    מיהו הגורם שסיפק את כלי העבודה בהם נעשה שימוש- האם המתנ'ס או שהעובד סיפק
6.    מבחן הקשר האישי- ....ככל שהתובעת זקוקה הייתה להחלפה, הנתבע פיקח על זהות המחליפים ושילם את שכרם.
7.    בלעדיות הקשר, התמשכות הקשר, סדירות הקשר-
8.    אופן הצגת ההתקשרות בפני גורמים חיצוניים לרבות מס הכנסה והמוסד לביטוח לאומי- מן הראיות עולה כי מנהלי הנתבע ראו בתובעת עובדת הנתבע...., התובעת נדרשה להשתתף בישיבות צוות ופעילויות השונות שארגן הנתבע. הגב' ש.  העידה כי התייחסה את התובעת כמו אל יתר הרכזים והיו לה ממנה אותן ציפיות.
9.    תום לבם של הצדדים -  מי הציע את הסטטוס העצמאי? מי הרוויח ממנו? האם נעשו נסיונות לשנות את הסטטוס.
ביה'ד הגיע למסקנה כי התובעת הינה עובדת לכל דבר ומגיע לה תנאים כשכירה.
בשלב זה, התעלם ביה'ד מהחלק השני בסעיף הרלוונטי של החוזה המדבר על החזר של התובעת אם תוכר כעובדת שכירה, למה?, הנה התשובה:

"במקרים ברורים, שבהם המעסיק ידע, נוכח טיב הקשר הברור, כי מי שהוא בחר להעסיקו כקבלן הינו בעצם עובד, ובכל זאת החליט לעטות על היחס שביניהם כסות של מזמין - קבלן; במקרים שכאלה, מקובלת עליי הגישה ההרתעתית, לפיה אחת האפשרויות היא שהשכר החודשי הכולל הגבוה משכר עובד, ששולם על ידי המעסיק, יהא הבסיס לחישוב הזכאויות הסוציאליות הנתבעות בדיעבד על ידי העובד..."
ביה'ד החליט לא להשתמש באקט ההרתעה, אלא בדק:

האם התמורה ששולמה לתובעת כנותנת שירותים הייתה גבוהה מהתמורה אשר הייתה משולמת לה אילו הוגדרה מלכתחילה כעובדת שכירה במתנ'ס?
תוצאת הבדיקה העלתה כי התמורה (ללא מע"מ)  אכן היתה כמעט דומה לשכר עובד בתפקיד מקביל + כל התוספת הסוציאליות, נוצר פער קטן לטובתה של 20,000 ₪ (בלבד)

הבעיה הגדולה לפי פסיקת ביה'ד היא העובדה שצריך היה להתייחס אליה כעובדת שכירה בהליך סיום העבודה, ואי חידוש החוזה איננו עונה לדרישה (שימוע). על זה פסק ביהמ'ש פיצויים בסכום של כמעט 100,000 ש"ח.


המסקנות המרכזיות משני המקרים המאלפים שהבאנו לפניכם:
             
- יש לראות במועסקים בארגון עובדים שכירים לכל דבר, גם אם הם מעובדי קבלן או עצמאיים,  הן מבחינת האחריות לבטיחותם וכן מבחינת שכרם ותנאיהם.  
- נקודת המוצא של בתי הדין ובתי המשפט שבטיחות העובדים ותנאיהם גוברים על האמור בהסכמים (שבד'כ ניסח הצד השני, החזק) ואם המעבידים והמעסיקים  חושבים שמלל משפטי מיגע, ארוך ומתוחכם יגן עליהם, הם עלולים להיות מופתעים.
לדעתנו יש יתרון נוסף ליחסי עובד- מעביד והוא נושא הביטוח. המצב הכי פשוט מבחינת ביטוח הוא שהעובד (הנפגע) יהיה שכיר. שכן אז  אין כמעט ויכוח מי אחראי (המעביד [והפוליסה שלו]  , כמעט תמיד, באופן מוחלט) , אין ויכוח בין חברות ביטוח. ביטוח לאומי משולם בוודאות  ואין לו אפשרות לתבוע בתביעת שיבוב את המעביד (הוא יכול, והוא מרבה לעשות לאחרונה , בגלל שחסר לו כסף, לתבוע את ה"מזמין").
אחריות מקצועית. חלק מן השירותים שנותנים עובדי הקבלן/העצמאיים הם שירותים מקצועיים (מנהלי חשבונות, מצילים, מהנדסים  אגרונומים ומה לא). כאשר השירות שנותנת החברה ("המזמין") כולל את המרכיב שנותן העצמאי, העצמאי/הקבלן צריך להחזיק פוליסת אחריות מקצועית. אם הוא שכיר, הוא אינו יכול להתבע באופן אישי על נזק שנגרם בגללו, כי האחריות היא על המעביד והפוליסות שלו .  זה מצב נוח יחסית, שכן עלול להיות מצב שחברת הביטוח של המזמין תתבע את ה"עצמאי" על נזק שהוא תרם ותרסק בכך את יחסי העבודה ביניהם.

לא נתיש אתכם יותר הפעם, למרות שיש לנו מלוא הסל סיפורים.
אנחנו מצידנו עושים מאמץ לטפל באופן מקצועי ויסודי בסעיפי הביטוח בחוזים ובנוסחי אישורי הביטוח (שהם חשובים מאד) כדי להגן עליכם בצורה מיטבית, גם בסיטואציות המורכבות.

בברכה

ד"ר עמי כהנא, עו"ד שרון רפאל
רמי סגמן, אריה שטראוס.  סט פוינט בע"מ

 
        
   
הירשם חינם לעידכונים
הרשם עכשיו לניוזלטרים של סט פוינט!
דואר אלקטרוני *
שם *
טלפון נייד
   
 
סט פוינט! ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי
טלפון:     נייד  054-6996670  משרד 04-8100333
דוא”ל: info@setpoint.co.il | כספרי 29, חיפה


לייבסיטי - בניית אתרים